דימה קגלס
עבודה על הגוף הראליסטי
העבודה שאני מדבר אליה היא יצירה ראליסטים. אפשר ליראות את זה רק מכך שזה צילום, אחד מהמאפיינים של אומנות ראליסטית. כידוע אומנות ראליסטית מציגה את מציאות בצורה אובייקטיבית ככל שאפשר. כך גם בציור הזה אנו רואים את תמונה מאוד אמיתית, לקוחה מחיי יום יום, ומציגה איזה שהוא סיפור המתרחש
בצילום הזה שמצאתי באינטרנט אפשר ליראות שתי בחורות השוכבות על הדשה, הוות זמן לא הכי נעים בחייכם הצעירות. אפשר בפירוש להבחין שבחורות האלה סובלות מתוצאה של שיקרון אלכוהולי כבד. אחת מהבחורות האלה לא יכולה אפילו לשבת, כל כך רע היא מרגישה. דמויות הראליסטיות האלו מוקפות בערימות של זבל. הזבל הזה רק מדגיש את רמת עליבות של מצב שבו שרויים הדמויות
קיים קשר בין המצב שמתואר בצילום הזה לבין מהפכה התעשייתית של מאה ה 19. בגלל כל התפתחות טכנולוגית, הרבה עובדים מעבדים את העבודה. ובגלל ייאוש שנוצר אצל ציירים, הם מתחילים לשתות ובכך לרמוס את בריאותם. זה התחיל עוד בתקופת מאה ה19
ועכשיו אנחנו עדיין יכולים ליראות תוצאות של תופעה הזאת. הדמויות האלה הן כפי שניראה ממעמד לא גבוהה, מה שהוביל אותם בסופו של דבר להידרדרות לשתייה. אל אנשים פשוטים כאלה בדרך כלל מדברת האומנות הראליסטית.
חשוב להדגיש שבתקופת המאה ה19 המצלמה עוד לא הייתה צבעונית, אלה שחור-לבן. ואומנים של אותה תקופה היו מעתיקים את הצילומים, מתקנים אותם כרצונם, בכדי להדגיש אלמנטים מסוימים. בעבודה שאני מדבר אליה צלם הראליסטי מעביר ביקורת על המצב הסוציאלי של בחורות צעירות, וזה כמובן דרך התבוננות על מצב אמביוולנטי של התפתחות טכנולוגית מצד אחד ותוצאות הכבדות שהיא יוצרת על אנשים
חשוב להדגיש שבתקופת המאה ה19 המצלמה עוד לא הייתה צבעונית, אלה שחור-לבן. ואומנים של אותה תקופה היו מעתיקים את הצילומים, מתקנים אותם כרצונם, בכדי להדגיש אלמנטים מסוימים. בעבודה שאני מדבר אליה צלם הראליסטי מעביר ביקורת על המצב הסוציאלי של בחורות צעירות, וזה כמובן דרך התבוננות על מצב אמביוולנטי של התפתחות טכנולוגית מצד אחד ותוצאות הכבדות שהיא יוצרת על אנשים
כמו כן בעבודה הזאת יש עוד מאפיין חשוב של צילום ראליסטי, וזה עירום. אחת מהבחורות
חוספת את המקום אינטימי שלה ועין של מצלמה מעבירה לנו את תחושת האמיתות
המבוססת על התבוננות מדויקת בחיי התקופה. זהו אחד מהמאפיינים הבולטים של צילום ראליסטי
בעבודה הזאת הצופים יכולים גם כן ליראות התנגדות מסוימת לזגם הרומנטי, שהתפתחה בשלהי המאה ה-18. הצלם לא מנסה לעביר מציאות יותר יפה ממה שהי, הוא מראה לנו בעזרת כלי המצלמה את המציות כמו שהיא. הראליזם התפתח בין השאר בעקבות המצאת הצילום אשר אפשר לתפוס רגע מסוים בחיים האמתיים, וכך גם בעבודה הזאת הרגע הוא ראליסטי ככל שאפשר
